ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ נ' דוד גורולי

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח במסגרת חבותה על פי תנאי פוליסת ביטוח מקיף למבוטחה כפיצוי על נזקים שנגרמו באירוע של תאונת דרכים, בו מעורב רכב נהוג בידי הנתבע.

על פי כתב התביעה, התאונה התרחשה בצומת צאלים.

על פי חומר הראיות מדובר בצומת טי, כאשר לפי עדותו של עד התביעה הוא נסע ישר לרביבים ועמד לחצות את הצומת ואילו הנתבע הגיע ממול, מכיוון רביבים ופנה שמאלה בצומת, חסם את נתיב נסיעת עד התביעה וגרם להתנגשות בין שני הרכבים.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי אכן מדובר בצומת טי וכי הרכבים נסעו בשני כיוונים נוגדים, כשבכוונת הנתבע לפנות שמאלה. כמו כן, אין מחלוקת שביחס בין שני הרכבים המעורבים, זכות הקדימה היא לרכב מבוטח התובעת אשר נסע ישר בנתיבו ועמד לחצות את הצומת.

הנתבע, בכתב ההגנה שהגיש,אינו מכחיש את העובדות שבכתב התביעה, אינו מכחיש שזכות הקדימה היא של עד התביעה ואינו מכחיש שפנה שמאלה בזמן שרכב התובעת התקרב לצומת והזכות היא שלו. הנתבע רק טוען, שבגלל תנאי מזג האויר הראות היתה מוגבלת וכי למעשה נהג רכב מבוטח התובעת נושא באשם תורם לאירוע התאונה.

יש לציין, כי נגד הנתבע הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, בו פורטו עובדות המקרה שאת תמציתן ציינתי לעיל והוא הועמד לדין בגין עבירה של אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול בניגוד לתקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודה ונהיגה בדרך הגורמת נזק בניגוד לתקנה 21(ב)(2).

בעדותו בפני העיד עד התביעה שהוא ראה את רכבו של הנתבע כשעמד בצומת לפני תחילת הפניה שמאלה, במרחק של כ-30 מטר ואילו הנתבע טוען שלפני שנכנס לצומת לא ראה את רכבו של עד התביעה.

צריך לומר, שאם עד התביעה ראה את רכב הנתבע לפני שנכנס לצומת, לא היתה כל מניעה שהנתבע גם יראה את רכב עד התביעה ועל הנתבע ישנה חובה מוגברת להסתכל קדימה ומסביב לפני שהוא נכנס לצומת וחוסם את נתיב הנסיעה של עד התביעה. העובדה שהוא לא ראה את הרכב של עד התביעה, למרות שזה ראה אותו, מצביעה על כך שלא היה מרוכז בנסיעה ו/או לא הסתכל לכיוון ממנו הגיע עד התביעה.

אין מחלוקת שמדובר היה במזג אוויר חורפי. עד התביעה מאשר שהוא נסע במהירות של 80 קמ"ש. אם כי מדובר בכביש בין עירוני המהירות בו מותרת עד 80 קמ"ש נראה לי שבשים לב לתנאי מזג האוויר, מהירות זו היתה מוגזמת מעט לאור תנאי מזג האוויר. כאן המקום לציין, כי כל מהירות הקבועה בחוק כמהירות מותרת, היא המהירות המקסימלית שאותה אסור לנהג לעבור, אך אין בכך היתר כללי ומוחלט לנסוע באותה מהירות בכל תנאי, בכל שעה ובכל מזג אוויר.

לאחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה, מצד זה ומצד זה, אני סבור שיש לייחס לנהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 15% ולחייב את הנתבע ב-85% לאחריות לתאונה.

באשר לשיעור הנזק, הוגשה חוות דעת שמאי על סך של 18,887 ₪ (לא כולל מע"מ) כאשר שווי הרכב לפני התאונה 24,615 ₪ כך ששיעור הנזקים ביחס לשווי הרכב 61.38%. לפיכך, השמאי החליט להשבית את הרכב. לאחר ניכוי שווי שרידי הרכב שילמה התובעת למבוטח סך של 22,230 ₪ וכן שילמה לשמאי 430 ₪, סך הכל שילמה התובעת 22,660 ₪.

לפי חלוקת האחריות דלעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 19,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע התאונה 7/2/05, אגרת משפט ששולמה בסך 320 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31/3/08, שכר בטלת עדים בסך של 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: